Megilah 23

| 2 min read

Week Of: 2022-01-02
2022-01-04

<<

סיכום הדף Megilah 23

HOME/Daf Yomi##Megilah

האם מוסיפים על העולים בשבת או לא?

לר עקיבא אין פוחתין מששה אבל מוסיפין.
לדעה אחת ברבי ישמעאל, לא פוחתין משבעה ולא מוסיפין. לדעה אחרת לא פוחתין משבעה אבל כן מוסיפין והמשנה כר ישמעאל.

כנגד מי תקנו שלשה, חמשה ושבעה עולים

ר שמעון בן פזי - כנגד ברכת כהנים - שבפסוק הראשון 3 תיבות לאחריה 5, 7.
לר שמואל בר נחמני - כנגד שלשה שומרי הסף (במלכות צדקיהו), חמשה מרואי פני המלך ושבעת רואי פני המלך.
ששת עולי יום הכיפורים כנגד מי? כנגד ששה שעמדו מימינו של עזרא (בקריאת התורה)

קטן ואשה

עולים למנין שבעה אבל אמרו חכמים שלא תקרא אשה בתורה מפני כבוד הציבור.

מפטיר עולה למנין שבעה

או שלא. לר הונא, עולה כי הוא גם קורא בתורה ולר ירמיה בר אבא לא עולה למנין שבעה כי הוא קורא בתורה רק מפני כבוד התורה ולמנין זה לא מצטרף.

מינימום לקריאת הפטרה

לא פוחתים מ21 פסוקים בהפטרה. אבל מחמת טורח הציבור כשיש מתורגמן, אפשר אפילו עשרה.

משנה

אם פחות מעשרה כבר קראו את שמע, אז רק אם התאספו מנין, המניין הזה יכול לקרוא קדיש ויוצר וכו'. אותו הדבר לגבי שליחת שליח ציבור - רק בעשרה. כמו כן, פחות מעשרה לא נושאים את כפיהם ולא קוראים בתורה ולא מפטירים בנביא, לא מנחמים אבלים (בשורה ביציאה מבית הקברות), שבע ברכות לחתן, לא מזמנים בשם.
במדה ובאים לפדות קרקע מהקדש, שצריך לבצע את השומה בעשרה, מספיק תשעה כהנים והנודר מצטרף איתם לעשרה.

גמרא

מה הסיבה שלא פוחתים מעשרה

בכל הדברים שפורטו במשנה? ר יוחנן: ונקדשתי בתוך בני ישראל - אין דבר שבקדושה פחות מעשרה. ר חיא: ונקדשתי בתוך בני ישראל <> הבדלו מתוך העדה. עדה זה רק עשרה שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת.

מעמד ומושב

לגבי מעמד ומושב (בלווית המת), פחות מעשרה אנשים זה לא דרך ארץ.

ברכת אבלים וברכת חתנים

ברכת אבלים זה גם נקרא ברכת רחבה (שהיו אומרים ברחבה של עיר)
חכמים תיקנו שלא יפחתו מעשרה ואבלים לא מן המנין. חתנים כן מן המנין

זימון

בעשרה, כי נברך לאלוהינו וזה לא דרך ארץ בפחות מעשרה.

קרקעות

בפרשת הערכת הקרקעות כתוב עשרה פעמים כהן. אחד לגופיה ועוד תשעה מיותרים ומאחר וזה מיעוט אחר מיעוט הוא בא לרבות אפילו תשעה ישראלים ואחד כהן.

ערכין

אדם כיוצא בהן (שגם אדם מוערך בעשרה) באומר דמי עלי ששמין אותו בעשרה (שאחד מהם לפחות כהן) כי עבד הוקש לנחלה